יום שני, 29 בספטמבר 2008

מבצע סובב עולם

כמו דרווישים מסתובבים, קולות ניו יורק נכנסו העירה בסערה בשבוע שעבר על מנת להקליט גרסה מהממת לאחד משירי החנוכה המוכרים ביותר בישראל, "סביבון סוב סוב סוב" (שיר על סביבון שמסתובב כמו משוגע!). בעזרת ארגון מוזיקלי חדש שנכתב על ידי נציגה של קולות ניו יורק, דארמון מידר, הלחן מקבל הרגשה שקטה ונוסטלגית, ואילו הטקסט באנגלית הופך את השיר לנגיש לכולם. ההרמוניות של קולות ניו יורק מהממות, כמו תמיד...

"סביבון סוב סוב סוב" הפך להיות אחד משירי החנוכה הידועים ביותר בישראל ובגולה, וזאת על אף שלשיר זה יש שני טקסטים שונים. לוין קיפניס (1894-1990) כתב את הטקסט המקורי ללחן עממי. המשורר עלה לישראל מארץ מולדתו אוקראינה בשנת 1913 וקצר הצלחה מיידית כסופר ילדים, תחום אליו פנה לאחר שהבין שאף אדם ביישוב לא כתב חומר מקורי לדוברי העברית הצעירים ביותר. קיפניס למד באקדמיית בצלאל לאמנות מייד עם הגעתו לארץ ישראל, אך בשנת 1922 הוא נסע לברלין למטרת לימודים נוספים בנושאי האמנות והאומנות. כמה מספרי שירי הילדים הראשונים שלו פורסמו שם, בעברית; "סביבון" מופיע בקובץ בשם "מחרוזת" בהוצאת "אומנות" בפרנקפורט על המיין בשנת 1923. הסביבונים שיוצרו בארץ ישראל נושאים את האותיות המייצגות את המילים "נס גדול היה פה".
בגולה, הביטוי והסביבונים שונו כך שיציגו את האותיות המצייגות את המילים "נס גדול היה שם". עיבודים לצורכי התאמת שיטות החריזה נעשו ככל שהשיר נעשה פופולרי מחוץ למולדת היהודית, אך זהו רק שיר אחד מני רבים שזיכה את המשורר בפירסומו. בשנת 1978 קיבל לוין קיפניס את פרס ישראל הנכסף בעבור "הקדשת חייו לפיתוחה של ספרות הילדים בעברית". (מב"א)

יום רביעי, 24 בספטמבר 2008

בלי ידיים, נושא רגיש


הכהן מניוארק, בשיתוף עם כוכב האינדי ג'יי די פוסטר, השלימו עיבוד חדש ונפלא לשיר הישן והמפתה, "יד ענוגה". עופרה חזה אהבה את השיר הזה מאוד, ואולם הביצוע שלנו, הכולל ארגון מוזיקלי חדש ועשיר להפליא וכן תרגום חדש לאנגלית ודאי יחמם קצת את העניינים.

"יד ענוגה" הוא שיר בעל היסטוריה מעניינת. מקורו של הטקסט בפואמה, "את כל ליבה מסרה לו", מאת המשורר הציוני הנודד זלמן שניאור (1887-1959), שהופיעה לראשונה בכתב עת לונדוני בשם "המעורר" בשנת 1906. הפואמה התפרסמה בכל הקהילות היהודיות באירופה, וככל הנראה הושרה לראשונה בווילנה, מתישהו בעשור הראשון של המאה העשרים, ללחן אחר לגמרי. באותו זמן ממש, הפואמה מצאה את דרכה לארץ ישראל, שם כמו טקסטים רבים אחרים, היא "קיבלה" את הלחן הנוכחי שלה, המיוחס למסורת בדואית עממית. כאשר הגירסה "החדשה" מצאה את דרכה חזרה לאירופה היא החליפה את הלחן "המקורי", והתפרסמה בהיותה "שיר החלוצים". היא הופיעה בדפוס עם הלחן הנוכחי מאז שנות העשרים של המאה העשרים. (מב"א)

הכהן מניוארק מציג למאזינים את הנוף המוזיקלי וכן את המיתולוגיה הפיוטית של החוויה היהודית-אמריקנית של מעמד הביניים באופן שדייויד ביירן ודאי יעריך. זהו חומר חתרני ביותר...

אל תסמכו רק על המילה שלי...

אנו גאים להציג את חברת הצוות החדשה שלנו: המוזיקולוגית, ההיסטוריונית והדוגלת הגדולה במוזיקה ישראלית, ד"ר מרשה בריאן אדלמן.
זמרת, מנצחת על מקהלה, פרופסור בכירה למוזיקה יהודית ולחינוך בקולג' גראץ אשר במלרוז פארק, פנסילבניה, מרשה מנהלת את התוכנית היחידה שאינה מבוססת על סמינריון להענקת תואר שני במוזיקה יהודית. היא אחראית על קרן מקהלת זמיר, וכן מחברת של מאמרים והארות רבים. ספרה האחרון נקרא לגלות את המוזיקה היהודית[JPS, 2003 ISBN: 082760727X] . כמו כן היא פועלת בשיתוף עם מת'יו לזר על מנת לתאם את פסטיבל המקהלות היהודיות השנתי של צפון אמריקה.

מרשה תכתוב קטעי רקע לכל שירי החלוצים שלנו, וכמו כן היא תשתתף בבלוג זה, כאשר הקרדיט "מב"א" יופיע בסוף תרומותיה. איני יכול להעלות בדמיוני אנשים רבים אחרים הבקיאים כל כך במוזיקה של ישראל, ועל כן הסבריה ודאי יעשירו ויעניינו את כולנו.