מבצע סובב עולם

כמו דרווישים מסתובבים, קולות ניו יורק נכנסו העירה בסערה בשבוע שעבר על מנת להקליט גרסה מהממת לאחד משירי החנוכה המוכרים ביותר בישראל, "סביבון סוב סוב סוב" (שיר על סביבון שמסתובב כמו משוגע!). בעזרת ארגון מוזיקלי חדש שנכתב על ידי נציגה של קולות ניו יורק, דארמון מידר, הלחן מקבל הרגשה שקטה ונוסטלגית, ואילו הטקסט באנגלית הופך את השיר לנגיש לכולם. ההרמוניות של קולות ניו יורק מהממות, כמו תמיד...

"סביבון סוב סוב סוב" הפך להיות אחד משירי החנוכה הידועים ביותר בישראל ובגולה, וזאת על אף שלשיר זה יש שני טקסטים שונים. לוין קיפניס (1894-1990) כתב את הטקסט המקורי ללחן עממי. המשורר עלה לישראל מארץ מולדתו אוקראינה בשנת 1913 וקצר הצלחה מיידית כסופר ילדים, תחום אליו פנה לאחר שהבין שאף אדם ביישוב לא כתב חומר מקורי לדוברי העברית הצעירים ביותר. קיפניס למד באקדמיית בצלאל לאמנות מייד עם הגעתו לארץ ישראל, אך בשנת 1922 הוא נסע לברלין למטרת לימודים נוספים בנושאי האמנות והאומנות. כמה מספרי שירי הילדים הראשונים שלו פורסמו שם, בעברית; "סביבון" מופיע בקובץ בשם "מחרוזת" בהוצאת "אומנות" בפרנקפורט על המיין בשנת 1923. הסביבונים שיוצרו בארץ ישראל נושאים את האותיות המייצגות את המילים "נס גדול היה פה".
בגולה, הביטוי והסביבונים שונו כך שיציגו את האותיות המצייגות את המילים "נס גדול היה שם". עיבודים לצורכי התאמת שיטות החריזה נעשו ככל שהשיר נעשה פופולרי מחוץ למולדת היהודית, אך זהו רק שיר אחד מני רבים שזיכה את המשורר בפירסומו. בשנת 1978 קיבל לוין קיפניס את פרס ישראל הנכסף בעבור "הקדשת חייו לפיתוחה של ספרות הילדים בעברית". (מב"א)

בלי ידיים, נושא רגיש

הכהן מניוארק, בשיתוף עם כוכב האינדי ג'יי די פוסטר, השלימו עיבוד חדש ונפלא לשיר הישן והמפתה, "יד ענוגה". עופרה חזה אהבה את השיר הזה מאוד, ואולם הביצוע שלנו, הכולל ארגון מוזיקלי חדש ועשיר להפליא וכן תרגום חדש לאנגלית ודאי יחמם קצת את העניינים.

"יד ענוגה" הוא שיר בעל היסטוריה מעניינת. מקורו של הטקסט בפואמה, "את כל ליבה מסרה לו", מאת המשורר הציוני הנודד זלמן שניאור (1887-1959), שהופיעה לראשונה בכתב עת לונדוני בשם "המעורר" בשנת 1906. הפואמה התפרסמה בכל הקהילות היהודיות באירופה, וככל הנראה הושרה לראשונה בווילנה, מתישהו בעשור הראשון של המאה העשרים, ללחן אחר לגמרי. באותו זמן ממש, הפואמה מצאה את דרכה לארץ ישראל, שם כמו טקסטים רבים אחרים, היא "קיבלה" את הלחן הנוכחי שלה, המיוחס למסורת בדואית עממית. כאשר הגירסה "החדשה" מצאה את דרכה חזרה לאירופה היא החליפה את הלחן "המקורי", והתפרסמה בהיותה "שיר החלוצים". היא הופיעה בדפוס עם הלחן הנוכחי מאז שנות העשרים של המאה העשרים. (מב"א)

הכהן מניוארק מציג למאזינים את הנוף המוזיקלי וכן את המיתולוגיה הפיוטית של החוויה היהודית-אמריקנית של מעמד הביניים באופן שדייויד ביירן ודאי יעריך. זהו חומר חתרני ביותר...

אל תסמכו רק על המילה שלי...

אנו גאים להציג את חברת הצוות החדשה שלנו: המוזיקולוגית, ההיסטוריונית והדוגלת הגדולה במוזיקה ישראלית, ד"ר מרשה בריאן אדלמן.

זמרת, מנצחת על מקהלה, פרופסור בכירה למוזיקה יהודית ולחינוך בקולג' גראץ אשר במלרוז פארק, פנסילבניה, מרשה מנהלת את התוכנית היחידה שאינה מבוססת על סמינריון להענקת תואר שני במוזיקה יהודית. היא אחראית על קרן מקהלת זמיר, וכן מחברת של מאמרים והארות רבים. ספרה האחרון נקרא לגלות את המוזיקה היהודית[JPS, 2003 ISBN: 082760727X] . כמו כן היא פועלת בשיתוף עם מת'יו לזר על מנת לתאם את פסטיבל המקהלות היהודיות השנתי של צפון אמריקה.

מרשה תכתוב קטעי רקע לכל שירי החלוצים שלנו, וכמו כן היא תשתתף בבלוג זה, כאשר הקרדיט "מב"א" יופיע בסוף תרומותיה. איני יכול להעלות בדמיוני אנשים רבים אחרים הבקיאים כל כך במוזיקה של ישראל, ועל כן הסבריה ודאי יעשירו ויעניינו את כולנו.

התפוח לא נופל רחוק...

השיר "תפוח זהב" – תפוז, שייך לסוגה של שירים מוקדמים בעלי נושא חקלאי. השיר, שלו לחן של מנחם רבינוביץ' (רבינה) ומילים של שמואל בס, משתמש בתפוז כמטאפורה לפרי עמלם של החלוצים. הלחן הזכיר לי את שיריו היפים של המלחין הגדול שלמה קרליבך ז"ל שלהם מקצב של שלושה רבעים, ועל כן ביקשתי מבתו, נשמה קרליבך, שתבצע עבורנו את השיר. היא הקליטה גרסה חושנית להפליא עם להקתה, בהשתתפותו של דייב ריצ'ארדס שלנו על הבאס...

טובה היא טובה מאוד!

איזה כיף! קחו פואמה יפה של ביאליק, ניגון מזרחי ישן, רביעיית ג'ז דרום אמריקנית, ואת כוכבת ברודוויי וכוכבת הטלוויזיה טובה פלדשו, וקיבלתם גרסה חדשה של "בן נהר פרת"!

הלחן עתיק, והמילים נכתבו בידי חיים נחמן ביאליק (1873-1934), המשורר הלאומי הראשון של ישראל.
השיר, העוסק באהבה נכזבת, מזכיר ציפור זהובה בשם "דוכיפת" (הציפור הלאומית של ישראל).

את טובה ליוו פול מיירס הגדול בגיטרה עם מיתרי ניילון, סטיב לספינה הנמצא בכל מקום על הבס, ילדת הפלא הברזילאית נאני אסיס במחיאות כפיים, ועבדכם הנאמן בסקסופון טנור.
כל התייחסות להקלטות הקלאסיות של גץ וגילברטו הינה מקרית בהחלט...
השיר התפרסם בזכותה של הזמרת התימנייה המורדת במוסכמות ברכה צפירה בתחילת שנות השלושים של המאה העשרים, ומאז הוקלט רק לעתים נדירות. טובה באמת משיבה את הטקסט לחיים. חכו לקליפ שיבוא בקרוב.

ואולי (הו כינרת שלי)- הכול הולך עם ברוזה

היום היה לנו העונג כשדייויד ברוזה, אחד הזמרים היוצרים האהובים ביותר בישראל, הקליט את גרסתו לשיר חלוצים קלאסי באמת, תוך שהוא מקדיש את הביצוע לקרן למחקר סרטן השד.
אימו של ברוזה, שרונה אהרון, היתה אחת מזמרות שירי העם הראשונות בישראל, וכן הראשונה שגם ניגנה בגיטרה. היא אירחה אגדות פולק אמריקאיות כמו פיט סיגר, אודטה והארי בלאפונטה בבתיהם כשדייויד היה ילד.
"למדתי את 'ואולי' מאימא שלי", הסביר דייויד.

שרונה אהרון

"מעולם לא הקלטתי את השיר, אז קפצתי על ההזדמנות לתרום אותו לחלוצים לרפואה".
"ואולי" נכתב על ידי אחת המשוררות המודרניות הראשונות בישראל, רחל בלובשטיין סלע, המוכרת יותר כ"רחל".
המוזיקה נכתבה על ידי יהודה שרטוק שרת.

ברוכים הבאים למילים המדריך – פינתו של המפיק

מצאתי מצאתי אוצר בלום של מידע, וגיליתי שירים רבים כל כך- חלקם כבר קלאסיות, חלקם ידועים פחות, וחלקם על סף הכחדה. במאמרים הבאים אשתף אתכם במה שלמדתי על השירים אותם בחרנו להקליט.

זהו מקרה חסר תקדים באמת, בריאתה של מוזיקה עממית לאומנית ומתוכננת. כמו השיבה למולדת אבותינו לאחר אלפיים שנות גלות, הפרחת הנגב, וכן ההישגים האדירים במדע, טכנולוגיה ובריאות, המוזיקה המוקדמת של ישראל היא סיבה למסיבה. תיהנו...